הודעה לבעלי האתר
משפחת יערי בלב היער
משפחת יערי יצאה אחר הצהריים לטיול ביער בן שמן, לרגל יום ההולדת של האבא, אחרי ימים של הכנות ותכנון, הם הגיעו עם כל הציוד הנדרש: בשרים על האש, סלטים, ופחמים לרוב. השמש החלה לשקוע כשהם סיימו להכין את כל המנות. היה להם שולחן ערוך, ולצד השולחן עמד הרכב של המשפחה, מוכן להזיזו כדי שיהיה מקום למנגל.
החשכה החלה להתרקם, ואבא החל לנסות להזיז את הרכב למקום אחר, כדי לכוון אותו ליד השולחן ולהדליק פנסים שיאירו את הסביבה. אולם, לפתע, הוא גילה שהמפתח של הרכב נעלם! נו, מה עושים עכשיו? האור הלך ותם והם מצאו את עצמם בתוך לילה מוחלט.
מתח ומעט כעס התפשטו בין חברי המשפחה. תוך שהם מנסים להבין מה לעשות, הם קיבלו רעיון – להשתמש בגחלים מהמנגל בתור מקור אור זמני. הם פיזרו את הגחלים על האדמה, הוסיפו זרדים כדי להניע אש קטנה ולהאיר את הסביבה. עד מהרה התגלה גם צד נוסף של היער – יללות תנים נשמעו מרחוק. התנים החלו להתקדם לכיוון הבשר שצלו. הילדה הקטנה, יעל, החלה לבכות בקול רם, וכולם נבהלו.
אבל אבא, הידוע כגיבור המשפחה, לא נרתע. הוא שלף את המנגל בצורה שתשמש כמעין מקלע, והבריח את התנים. בשעה שהילדים הבוגרים נחלצו למאבק עם התנים – רחלי החלה לשיר שירים קצביים כדי להתרומם את רוח המשפחה, אילה החלה בתנועות רגשיות, בעוד מיכל רקדה בהתלהבות כדי להוסיף צבע למצב.
שוקי ומאיר, הבנים הגדולים, התחילו ללקט זרדים נוספים למדורה כדי שיהיה אור חזק יותר. תהילה התינוקת, שבינתיים נשמעה רק במפגשים של צעדים זעירים, ניסתה לעזור בכוחותיה הקטנים, ושוב קיבלה התפעלות.
סס
בזמן הזה, חני שתקה. אולי הלחץ היה יותר מדי עבורה, או שאולי היא פשוט הייתה עסוקה בלהבין איך כל זה קרה, אך כשביקשה ממנה עזרה, היא רק נאנחה. ופתאום, גם יהודית החלה בצרחות אימה כשהיא ראתה חיה ענקית מתקרבת אליהם. כולם קפאו במקום והכינו את עצמם למאבק.
אלא שבסופו של דבר, התברר שזו רק הכלבה של הקבוצה השנייה שהייתה בשטח הקרוב – מישהו שכח להכניס אותה לרכב והכלבה הייתה מחפשת את בעליה. קצת אכזבה ואורחים עלה מבין השורות של המשפחה.
לאחר שעות רבות של חיפושים מתוחים, הגיע לבסוף נהג מונית טוב לב שהצליח למצוא את המפתחות בביתם של משפחת יערי.
עם מפתחות ביד, כל בני המשפחה עלו לרכבם בהתרוממות רוח, יצאו מהיער והחלו בדרכם חזרה הביתה.
הטיול הסתיים באורח בלתי צפוי, אך עם הרבה חוויות, צחוקים וחוויות בלתי נשכחות שיתווספו לסיפור המשפחתי. ואולי בפעם הבאה, הם יכניסו את המפתחות למקום יותר בטוח, ורק ייהנו מהעוגה שיכינו לשבועות הקרובים.
